פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ביקורת: XENOBLADE CHRONICLES 2

      האם משחק ה-RPG החדש יכול להוות תוספת משמעותית לספריית המשחקים המרשימה של נינטנדו? לקחנו אותה לבדיקה

      המשחק זינובלייד קרוניקלס 2 הוא משחק RPG המגיע אלינו מארץ השמש העולה והוא אקסקלוסיבי לנינטנדו סוויץ'. למרות שמו, זהו המשחק השלישי הסדרה מבית היוצר של החברה Monolith Soft ומכיל אלמנטים חדשים יחד עם הרעיונות הקלאסיים של הסדרה הכוללים עולם רחב ומלא שטחים אותם ניתן לחקור, מוסיקה מבריקה ומערכת קרב מורכבת ואינטגרלית. אך האם הוא עומד בציפיות ויכול להוות חלק משמעותי מספריית המשחקים הבלעדיים המרשימה של נינטנדו?


      בדומה למשחק הראשון בסדרה, מיד ניתן לראות מסרטון הפתיחה שזינובלייד 2 שם דגש חזק מאוד על העלילה, שכן היא כלי מרכזי לחוויה שלנו השחקנים בכותר זה. זהו סיפור התבגרות של נער אמיץ והרפתקני בשם רקס, אשר עובד רוב חייו בתור צוללן חילוץ של אוצרות באוקיינוס הרחב של העולם הנקרא Alrest. סיפור הרקע הוא כדלקמן: בני האדם, החיות, הצמחים ושאר היצורים התבוניים של אלרסט חיים על גבי טיאטנים עצומי מימד, אשר שוחים להם באוקיינוס רחב העשוי מעננים (ניתן אפילו לשחות בתוכם במהלך המשחק). כל עיר או ממלכה נמצאים על גבו של טיטאן אחר, כאשר במרכז העולם נמצא ה-World Tree, עץ ענק המזכיר את yggdrasil מהמיתולוגיה הנורדית. בצמרת עץ זה נמצא הארכיטקט - הגרסה של המשחק לישות אלוהית שבנתה או יצרה את העולם כולו. כאן מוסבר לנו הטוויסט בסיפור - הטיטאנים עליהם חיים תושבי אלרסט גוססים לאיטם, מה שיוביל את תושבי העולם כולו להיות מחוסרי קרקע לחיות עליה. גיבורנו רקס, המתחיל את דרכו על טיטאן זקן וחביב, מראה את דאגתו לאוכלוסיית העולם ומפנטז על הגעה לאליסיום - גן העדן השוכן בעץ העולם.

      מציאות קיומית נוספת שאנו מקבלים בשלב די מוקדם היא הרעיון כי ישנם יצורים מיוחדים הנקראים להבים (Blades). אלה למעשה כלי נשק המקבלים צורה פיזית ומהווים שותפים לקרב עבור הלוחמים של אלרסט. גיבורנו פוגש בשלב מוקדם יחסית את הדמות שתהיה הבלייד שלו - פיירה, אשר מתעוררת מתרדמת ארוכה ומצטרפת להרפתקאותיו. מלבדה, לרקס יחברו עוד שלל דמויות צבעוניות, מעניינות ומשעשעות של לוחמים והבליידס שלהם, כאשר לאורך הסיפור המרתק כל דמות תעבור איזה שהוא שלב של התפתחות והגעה לתובנות חדשות. אציין שוב כי הדגש במשחק הוא על העלילה המורכבת המוצגת לנו בסגנון שמזכיר סדרות אנימה, הכולל שתי ממלכות על סף מלחמה, ארגון סורר שמנסה להגיע גם הוא לאליסיום ועוד תפניות מעניינות בעלילה וסצנות אקשן מרתקות. הסיפור במשחק מוביל לכלל מגוון הרגשות שסיפורים טובים יכולים לסחוט מאיתנו: יש סצנות מלאות אקשן, סצנות מרגשות, קצת רומנטיקה, הומור חביב והומור שאיש לא ביקש, בכי, כעס ושמחה. לא ארחיב על פרטי העלילה כי אני מאמין בלב שלם שכל חובב JRPG או RPG בכלל והוא\היא בעליו הגאים של נינטנדו סוויץ' צריך לחוות את הסיפור של המשחק. אבל כן ניתן לדבר על מערכות המשחק הרבות הבונות את הגיימפליי.

      We'll beat them with the power of friendship

      כן, המשפט בתת-הכותרת הזו אכן מופיע במשחק, אך אינו גורע מהחוויה. זינובלייד קרוניקלס 2 טומן בחובו מערכות משחקיות שונות ומגוונות, אשר נראות תחילה כאילו יש יותר מדי מידע שעלינו השחקנים לזכור, אך למעשה התפריטים, הטקסט הצבעוני והמדריכים שאנו מקבלים לאורך השעות הראשונות (הרבות) של המשחק מסבירים אותן בצורה טובה יחסית. לא הכל מוסבר מההתחלה, וכאן נציין לשלילה כי את המדריכים לא ניתן לראות שוב, למעט בטיפים קצרים של משפט וחצי המזכירים לנו איך מערכת מסוימת עובדת, ובמשחק כה מורכב הייתי רוצה לראות מדריך רחב יותר שיהיה זמין מהתפריט הראשי בכל פעם שאנו מרגישים תקועים. אבל המשחק עושה עבודה טובה של הכנסת השחקנים לתוך העולם המורכב הזה ולא מעמיס עלינו מידע באופן שלא ניתן לעכל, כך שבאופן אישי לפחות לא נתקלתי ביותר מדי בעיות הבנה של המערכת.

      זינובלייד הוא משחק RPG ולכן ה"לחם והחמאה" שלו באים לידי ביטוי במערכת הקרבות. במהלך ההרפתקה רקס וחבריו ילחמו בשלל אויבים ומפלצות במערכת קרב אוטומטית בזמן אמת, כלומר המתקפות עובדות בצורה קבועה ומתוזמנת, כאשר תוך כדי קרב צוברים אנרגיה לבצע מתקפות מיוחדות (או קסמים). שחקנים רבים כבר הבחינו במשחק זה כי מערכת הקרב נראית מסובכת מאוד ומלאה בשכבות, אך ארגיע אתכם ואומר כי למרות הרבדים השונים, למערכת הקרב יש היגיון רב כאשר כל שלב מוביל לשלב הבא במטרה לעשות כמה שיותר נזק לאויבים המאתגרים שהמשחק זורק לעברינו. ככה זה עובד - בתחילת הקרב, כל שלושת חברי הקבוצה (שכן מותר לנו לשחק עם שלושה חברים בבת אחת כל פעם) מתחיל לתקוף את המפלצת במתקפות אוטומטיות, אשר בונות טעינה של אנרגיה עבור מתקפות מיוחדות, הנקראות ARTS. ברגע שדמות משתמשת ב-ART מסוים, נוצרת תופעה כזו או אחרת המתאימה לאותה יכולת - ריפוי, משיכת תשומת לב של האויבים (AGGRO) וכמובן ביצוע נזק.

      ניתן לראות את ה-ARTS בצד ימין למטה ובתמונה:

      Xenoblade Chronicles 2 (צילום מסך)

      התפקידים של הדמויות השונות מתחלקים לשלושת המטרות האלה ושימוש נכון בדמויות יוביל לניצחון. כמו כן, יש דגש על מיקום ותנאים נוספים בהם אני מבצעים את הARTS על מנת למקסם את הנזק, אבל חכו, יש עוד. ברגע שמשתמשים ב-ART מסוים, בהתאם לבלייד שביצע אותו (הבליידים הם הנשקים של חברי הקבוצה כאמור) נכנסים לשלב השלישי של הקרב - ביצוע קומבינציה של מתקפות להבים. למשל: אם בלייד מסוג אש ביצע עם הדמות שלו ART כלשהו, האויב נפגע מאלמנט האש, ונפתח לנו מסלול לביצוע עוד ARTS מאלמנטים שונים, אך כדי לבצע את הקומבו כמו שצריך אנו צריכים להשתמש באלמנט מתאים למסלול. על תהליך זה חוזרים שלוש פעמים, ואז ה-ART השלישי גורם לנזק גדול וסוגר את הקומבו.

      את המסלול ניתן לראות בצד ימין למעלה במסך ובתמונה כאן:

      Xenoblade Chronicles 2 (צילום מסך)

      לאחר ביצוע קומבו מוצלח, בהתאם לאלמנט האחרון שהיה ב-ART בו השתמשנו, סביב האויב מופיע כעת כדור (Orb) בצבע של אותו אלמנט (למשל אש: אדום, מים: כחול וכן הלאה). צבירת הכדורים האלה המופיעים בסוף כל קומבו היא למעשה השלב הרביעי בקרב. כעת עלינו לקוות כי במהלך הקרב הטענו מספיק פס אנרגיה נוסף השייך לכל הקבוצה.

      זהו הפס הכחול (Party Gauge) הנמצא בחלק העליון במסך מצד שמאל ובתמונה כאן:

      Xenoblade Chronicles 2 (צילום מסך)

      כעת אנו מגיעים למעשה לשלב החמישי והאחרון שמאפשר לנו לבצע נזק רציני לאויבים החזקים ביותר. ככל שיש סביב אויב מסוים יותר כדורים של אלמנטים שונים שצברנו, נוכל לעשות לו יותר נזק. אם הפס הכחול מלא בכל שלושת חלקיו, ניתן לבצע את הקומבינציה החזקה ביותר של הקבוצה, כאשר האויב נעצר לחלוטין וכל אחד מחברי הקבוצה יכול לבצע כנגדו ART עם אלמנט מתאים, במטרה "לשבור" את הכדורים המקיפים אותו. באם שוברים מספיק כדורים שנצברו, הנזק שצוברים מגיע לרמות הגבוהות ביותר. סתם לקרוא את ההסבר שלי עשוי לבלבל מאוד, אבל ברגע שקוראים את ההסברים במשחק (שלצערי מופיעים רק פעם אחת) וכשתחוו את זה במו ידיכם, זה יעשה "קליק" בראש וניתן יהיה להבין על מה לעזאזל מדובר. באופן כללי הקרבות עובדים בשלבים אשר בונים זה לקראת זה: התקפה אוטומטית > שימוש ב-ARTS עם אלמנט של הלהב > ביצוע קומבינציה של שלושה ARTS מתאימים לפי מסלול האלמנט וצבירת כדורים > ביצוע קומבו של הקבוצה לשבירת הכדורים > Profit.

      מערכת הקרב הזו אומנם מורכבת אבל ניתנת להבנה וברגע שקולטים אותה מקבלים את אחת ממערכות הקרב הכיפיות והטובות ביותר שראינו במשחקי RPG, זוהי תוספת מבורכת בעיני לחוויית המשחק. כעת נדון בלהבים עצמם - במהלך המשחק, הדמויות מקבלות אוצרות וחפצים רבים, אשר חלקם הם ליבות קריסטל. בכל ליבה שוכן להב - דמות המשמשת כחבר למסע וכנשק. לכל בלייד יש את היכולות והאלמנטים שלו, כאשר רוב הבליידס שניתקל בהם יהיו בעלי מראה גנרי וחלק מהם, הלהבים "הנדירים", יהיו בעלי עיצוב ייחודי. את אלה ניתן לאסוף במה שמזכיר את משחקי פוקימון הממכרים והם כמובן הלהבים החזקים ביותר. לכל בלייד יש טבלת כוחות אשר נפתחים ככל שהקשר שלו עם בעליו מתחזק (תוך כדי קרבות וביצוע משימות מיוחדות). זוהי עוד מערכת שמתווספת לנו אך היא יחסית פשוטה להבנה. איסוף כל הלהבים הנדירים והשלמת הטבלה של כל אחד יכולים לבד לקחת עשרות שעות של הנאה, המלוות גם בתסכולים רבים. במהלך הקרבות הדמויות והאויבים מדברים כל הזמן, וחוזרים על אותם משפטים. יש בזה מעין קסם של סדרת "זינובלייד" שכן זה היה גם במשחקי עבר, אבל מובן לי שאנשים רבים ימצאו את הרעיון הזה מעצבן מאוד. למזלנו - אפשר להשתיק את קולות הדיבור במהלך הקרבות.

      Xenoblade Chronicles 2 (צילום מסך)

      במהלך ההרפתקה האפית יגיעו חברי הקבוצה של רקס לטיטאנים שונים ועליהם חיים אזרחים של אותה ממלכה, שם יוכלו לקנות ציוד, לבצע משימות צד, להשיג להבים נדירים מיוחדים ועוד. כאמור, המשחק מכיל מערכות רבות אשר עובדות יחסית טוב זו עם זו, אך לא ארחיב על כולן שכן נחמד לגלות אותן בעצמנו. חלקן אינן בגדר חובה כדי להנות מהמשחק, אולם לדעתי שימוש במערכות אלה משפר משמעותית את חווית המשחק ואת עוצמת הדמויות. למשל - אחד מהבליידס של הדמויות במשחק היא רובוטית חמודה שאת השדרוגים שלה אפשר להשיג דרך מיני משחק בגרסת 8-ביט שנקרא "Tiger! Tiger". זהו משחק ארקייד העומד בפני עצמו אך אינו בגדר חובה למי שלא רוצה להיכנס לעומקו ומעדיף לוותר על שימוש בלהב הספציפי (למרות שאני אוהב את הרעיון ובמיוחד את הבלייד הספציפית הזו). כמו כן אפשר לשלוח את הלהבים השונים שלא משתמשים בהם למשימות ובכך להשיג ניסיון, כסף וחפצים באמצעות מערכת משימות נוחה ויעילה מאוד.

      Xenoblade Chronicles 2 (צילום מסך)

      What a Wonderful World

      מלבד הסיפור המרשים ומערכות המשחק המרובות והמגוונות, ישנו העולם של אלרסט עצמו. זהו עולם רחב המלא בטיטאנים שונים כאשר על גבם קיימת טופוגרפיה המשתנה מטיטאן אחד למשנהו. שדות רחבים, מערות מלאות בצמחיה זרחנית, סט של אזור תעשייתי, ג'ונגלים וטונדרת קרח הם חלק מהנופים הנרחבים שאנו יכולים לחקור וללכת בהם לאיבוד. בכל טיטאן יש הרבה מאוד דברים לעשות: ערים לעשות בהם שופינג ולבצע משימות, העלאת רמות הפיתוח של כל עיר (מ-0 עד ל-5 כוכבים) אשר נותן לנו מחירים טובים יותר ומשימות נוספות, מפלצות מיוחדות לצוד ואוצרות לאסוף. כל זה מלווה בפס-קול קרוב למושלם, כאשר לכל אזור יש את המוסיקה שלו (לזמן יום ולזמן לילה, שכן יש מערכת כזו במשחק) והאווירה הנוצרת תמיד מתאימה למקום בו אנו נמצאים. לא מצאתי מנגינה אחת שלא מצאה חן בעיני, ורבות מהן אפילו נתקעות בראש גם כשלא משחקים. חברת Monolith ידועים ביצירות המוסיקליות ממשחקי עבר וגם כאן הסימפוניות השונות המשלבות מוסיקה אפית עם גיטרות חשמליות לא מפספסות אף פעימה. לעניות דעתי, המוסיקה היא החלק הטוב ביותר במשחק.

      אך לא כל הנוצץ זהב, שכן הרבה מהמשימות עשויות להיות משימות fetch (או: לך תביא) בהן צריך לאסוף כמות מסוימת של אייטם כלשהו, לעיתים המפה לא ממש מסייעת לנו לדעת לאן אנחנו הולכים או איך אנחנו אמורים להגיע ליעד.

      כמו כן, בעוד שזינובלייד קרוניקלס 2 הוא משחק יפהפה, כשמסתכלים עליו מקרוב ניתן לראות שהוא עבר דה-רזולוציה רצינית מאוד. בקטעים עתירי מידע, הפריימים במשחק יורדים משמעותית, לא באופן שפוגע במשחקיות, אבל ברמה מספיקה שנשים לב. המשחק במצב Hadnheld לא נראה טוב כמו שהוא כמשחקים על הטלוויזיה - וזה חבל מאוד לאור העובדה שהוא על קונסולת הסוויץ', אשר ניידות היא חלק מהרעיון המרכזי בה. נראה שחברת Monolith נאלצו להוריד את הרמה הגרפית על מנת שהמשחק יוכל לרוץ טוב יותר, וזה נראה לעין, לעיתים אפילו מזכיר גרפיקה של דורות קודמים. אבל, באם אתם משחקים מול מסך גדול ומגבירים את הווליום אתם תקבלו משחק יפהפה המלווה במוסיקה אפית וסיפור מרתק אשר תופס את תשומת ליבנו מהרגע הראשון ועד לאחרון. זהו משחק RPG ארוך ומלא בתוכן, עם שעות רבות של סיפור ארוך ומורכב ועוד שעות רבות של דברים לעשות גם אחרי שסיימנו את העלילה המרכזית.

      Xenoblade Chronicles 2 (צילום מסך)

      פסק הדין

      למרות בעיות גרפיקה הצצות פה ושם במהלך המשחק, למרות משימות צד (ולעיתים רחוקות משימות ראשיות) הדורשות מעט גריינדינג או חיפוש אחר חפצים מסוימים, למרות שלפעמים לא מוסבר לנו מספיק טוב איך מגיעים מנקודה לנקודה, מדובר פה באחד ממשחקי ה-RPG המהנים והיפים ביותר שיצא לי לחוות, ולכל חובבי הז'אנר ובעלי הסוויץ' הוא מומלץ בחום, לאור המוסיקה והנופים המרשימים, הסיפור הרחב והמרגש ומערכת הקרב המצוינת אשר השאירו את ידי על השלט למשך שעות רבות גם בתום העלילה.